מקסיקו - שימור צבי ים בחופי מקסיקו

היה כיף בקורס ספרדית לפני הפרויקט כי גרנו בבית שהגיעו אליו מתנדבים מכל מיני מקומות, גם מפרויקטים אחרים. הלכנו לקנות אוכל בעיירה והיינו יוצאים ל"דאון טאון". העיר (מורליה) ממש יפה – יש בארים וחיי לילה. האנשים היו נחמדים והתייחסו אלינו יפה. המתנדבים שהייתי איתם היו מעולים, אני עדיין בקשר איתם. מכל החוויה הדבר הכי טוב היו האנשים שפגשתי – גם בקורס ספרדית וגם בהתנדבות.

אחרי הקורס עברנו לאזור החוף. האוטובוסים היו טובים ונוחים. הנוף היה מושלם, רואים הרבה חופים. הגענו בשעת זריחה. בהתחלה לא רציתי להגיע למיקום הספציפי הזה, אבל כשהגעתי שמחתי. קילומטרים של חוף מבודד, עם כפרים קטנים. בלילה עושים כל מיני מסיבות לילדים למשל, חגגנו איתם את חג המולד. הייתה חתונה והזמינו אותנו ורקדנו עם האנשים מהמקום, היה מצחיק. אנשים היו ממש נחמדים אלינו. הפרויקט עצמו עם הצבים הוא חוויה מיוחדת. בהתחלה כשמגיעים – יש שוק, אני הייתי בהלם, זה היה ממש חור. כשמכירים את האנשים השקט שמסביב כבר לא מפריע. מכירים הרבה תרבויות. הופתעו לגלות שאני ישראלית. דיברנו המון על פוליטיקה. הרגשתי כמו שגרירה. הסברתי למשל על השירות הצבאי. האנשים הופתעו לשמוע את הדברים שסיפרתי.

מבחינת האוכל – כל מיני קבוצות הכינו מאכלים אופייניים לתרבות שלהם, למשל חבורה של סינים ויפאנים. היינו מסיירים בסביבה בטרמפים, מעיירה לעיירה. היינו עוצרים טנדרים ענקיים וכולנו היינו עולים, היה ממש כיף. ככה חקרנו את כל רצועת החוף וראינו איך היא משתנה. מבחינת העבודה: היינו 25 אנשים, חילקו אותנו לפי אזורים בחוף. קודם מחכים שהצבים יעלו על החוף. הם ענקיים, ויוצאים בכמויות. הם לא מפחדים. הם חופרים גומות ומטילים. המתנדבים מוציאים את הביצים וקוברים אותן במקום בטוח במחנה. אחרי 30 יום בערך הצבים בוקעים ואז משחררים אותם לים. שעות הפעילות הן בערך בין 10 ל-3 בלילה. במשך היום היינו בים וחקרנו את הסביבה.

ממש רציתי להישאר, נפלתי על קבוצה טובה, אנשים איכותיים. היו אנשים מגוונים, בכל הגילאים והיה ממש מעניין. הייתה פעם שהיינו על אוטובוס ונתקענו בגלל תאונה. יצאנו החוצה ומתברר שכולם תקועים כבר שעות. אף אחד לא היה עצבני... היינו שם סוג אטרקציה, צילמו אותנו בווידיאו, היה מצחיק. היו מלא סיפורים מצחיקים, והיה ממש כיף.

רפאלה פצינו