היה מקסים – כולם נהנו, ילדים והורים. הוזמנו להצטרף לפרה-קמפ באיסטנבול בו הכרנו עוד משפחות והיה חיבור מיידי. פרה-קמפ: ליווי מטעם הארגון לכל מיני אתרים באיסטנבול. לאחר מכן נסענו באוטובוס לילה לעיירה שבה היינו צריכים לעשות את ההתנדבות. בעיירה חיכה לנו אוטובוס כחול, ישן כזה, ולקח אותנו לבית ההארחה. הילדים החליטו מראש שתהיה קומה אחת לגדולים ואחת לילדים.
כל הילדים היו בגילאים 8-11, הייתה אווירה טובה. ארגנו תורנויות מטבח לארוחת ערב, בהשתתפות הילדים והמבוגרים. זה עבד מצוין ולכולם הייתה הרבה נכונות. המטרה בפרויקט הייתה לנקות חוף והקצו לנו מאה מטר. היינו תשעה ילדים ועוד כמה אמהות וקצת חסרה לנו עבודה, אז החלטנו לקחת את העניינים לידיים. המדריכה הייתה מקסימה ושיתפה פעולה. אמרנו שאנחנו רוצים לעשות יצירות אמנות מפסולת שמצאנו בחוף. ביקשנו מהעירייה קורות עץ שאפשר להלביש עליהן פיית בקבוק ופתחנו בבית ההארחה סדנה שבה הכנו פרחים מבקבוקי פלסטיק. מבחינת הילדים זה היה אטרקטיבי. הכנו פרחים, גזרנו, צבענו... אפילו הגיע מישהו מטעם העירייה. אנחנו לא דוברי השפה המקומית, אבל היה שיתוף פעולה טוב. בסוף קיבלנו שטח סמוך לחוף ו"שתלנו" את פרחי הבקבוקים בעזרת צוות של העירייה. יצרנו גינה של חמישה מטר על חמישה מטר! בסוף שלחו אותנו לסטודיו של צייר מהאזור והוא עשה סדנה לילדים. הכנו שלט גדול וכתבנו על מחנה המשפחות. ייעצנו למדריכה - איך ליצור יצירות מהפסולת. ידענו שבמחנה קודם המשתתפים נטעו עצי זית. לנו הכינו עצים אחרים, אנשי עירייה באו ועזרו בנטיעה. כתבנו על לוחות את שמות המשפחות הנוטעות. היה נחמד, אווירה טובה. היה גם יום טיול שאליו יצאנו באותו אוטובוס כחול מצחיק של העירייה. חוויה אדירה. הרגשנו שעבדנו באמת. תכננו מראש להכין גם אוכל בעצמנו, והבאנו מצרכים לארוחה ישראלית. עשינו הרבה וברצון.
הייתה לנו עוד הברקה – הבאנו מטקות מהארץ וכולם בחוף התעניינו. הבאנו בוץ מים המלח ונתנו לאנשים להתמרח... זה היה ממש משעשע, הייתה התקהלות. זה נחמד, הקשר עם האנשים המקומיים. היו חוויות נהדרות, לילדים זה נתן המון, הערך המוסף של ההתנדבות. המדריכה המקומית הייתה נהדרת, היה מאוד נעים איתה. כל מה שביקשנו, כמו ציוד אמנותי, מאוד השתדלו לספק לנו. הילדים כבר שואלים איפה נתנדב בשנה הבאה.
גבי זיידנברג
